משפחת קפלן/יובל-ש­ורשים עד קצוות תבל

View Larger Map

סרטון שורשים-תמונות מאלבום וציוריו של סבא

ילדותו של סבא

שלמה יובל נולד בתקופת המנדט הבריטי,בשנת 1938 בחיפה, ובהכרזת המדינה היה בן 10.
סבא זוכר היטב את הקרבות מפני שגדל בחיפה באזור מעורב עם ערבים ויהודים.
בהשפעת מלחמת השחרור נכנס לגדנ"ע(גדוד נוער) ובמשך הזמן עלה לדרגת מפקד לילדים.
בגיל 17 סיים בית ספר "תיכון גימנסיה ביאליק" בה למד 12 שנות לימוד.
סבא היה תלמיד חסר סבלנות וללא רצון מועט לשבת בכתה,למרות זאת היה תלמיד מצטיין.
סבא היה ספורטאי מצטיין,היה אלוף בהדיפת כדור ברזל.

סיפור משעשע על סבא בזמן קום המדינה:

סבא והחמורים- כשסבא היה בן 10 הוקמה המדינה,ערבי חיפה ברחו לנפשם ועזבו במהרה את העיר שהם משאירים אחריהם חיות ,למשל:עופות,חמורים,כלבים וכו'.
סבא גילה חוש מסחר כבר בגיל צעיר באותו זמן(הקמת המידנה) החליט סבא להקים עסק להשכרת חמורים לסיבובים קצרים (הוא התכוון להקים את העסק בתוך העיר!!)
התכנית עבדה יומים וסבא הרוויח טוב והיה מרוצה, אך ביום השלישי התברר לסבא שהחמורים צריכים גם לאכול!
אך הייתה בעיה קטנה, בתקופה זו מזון לחמורים לא היה בהישג יד, ובגלל זה החמורים הועברו לידיהם של ערבים בכפר סמוך לחיפה.

סבא, הצבא וקריירתו הצבאית והמשפטית

בצעירותו ולפי גיל המדינה האמין סבא שהדבר החשוב ביותר שצריך לעשות הוא להגן על המדינה.,הוא בנה קריירה צבאית מרשימה בה הגיע לדרגת אלוף משנה בחיל מודיעין.
סבא נפצע ברגל במלחמת השחרור במסגרת קרב.

סבא הספיק ללמוד משפטים,עשה התמחות במסגרת הצבא אצל פרקליט הצבא הראשי מאיר שמגר,לימים נשיא בית המשפט העליון.
סבא בוגר בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל ובמסגרת זו השלים גם תואר שני באוניברסיטת תל-אביב בקרימלונגיה(תורת הפשע).
נושא עבודת הגמר שלו שהוגשה ב-1973 היה השימוש לרעה במחשבים,הוא אפיין בעבודה זו את הצפוי בתחום הפשיעה הממוחשבת ובכך הקדים סבי בדור שלם את תחזיות אלה.
בגלל התחזית השלילית ביקשה ממנו משטרת ישראל לעקב את פרסום העבודה.
סבא במסגרתו הצבאית מילא תפקידים רבים בינהם שימש כסגן דובר צה"ל.

סבא שלמה היה ממקימי יחידת המחשבים של חיל מודיעין.

בשנים שלאחר שחררו מצה"ל היה סבי מעורב בפוריקטים ביטחוניים רבים שטרם הגיע שעותם לגלותם.


ב-20 שנה האחרונות הקים סבי משרד עורכי דין מצליח וגם הפך בשנים האחרונות לתעשיין בתחום הלדים.

שורשי משפחת הובל/יובל

בסיס המשפחה בפולין,באזור גליציה.
המשפחה חייה שם שנים רבות,מקור היהודים שהגיעו לשם הינו מתקופת גירוש ספרד(1492).
תושבי גליציה אופיינו בחוכמה,חריצות וחוש הומור.
שם המשפחה הובל מקורו כנראה בשפה הגרמנית ופירשו כלי נגרות לחיתוך ועיבוד עצים.
סבא שלמה עיברת בהמשך את השם ליובל בהיותו קצין בצה"ל(ראו סבא וקריירתו הצבאית)
רובם היו דתיים ולבשו לבוש מסורתי-מעילים שחורים וקפוטות.
מקור החסידות הינו באזור גליציה והבסיס לצמיחת החסידות היה העוני והדלות של היהודים בתקופה זאת.
מייסד החסידות הוא ישראל בעל שם-טוב .
אני גאה לספר שאני נצר תשיעי לרבי אלימלך שהיה תלמידו הבכיר של הבעל שם טוב.
הרבי אלימלך נולד ב-1717 והיה מהמבססים העיקריים של החסידות המעשית והצדקית וספרו "נועם אלימלך" הוא אחד מהספרים שעליהם מבוסססת החסידות.
אני דור תשיעי לרבי אלימלך והמשפחה גאה בייחוס זה.
קישור לאתר המפר על רבי אלימלך ופועלו- http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=181&safaid=6

אביו של סבא הוא סבא רבא מוניו(מנחם) שנולד ב-1906 בפולין.
מוניו גדל בעיר סטרי שבפולין היה בן למשפחה בת 10 ילדים,7 בנים ו-3 בנות.



פולין,1937,מוניו ולולה נישאים.

סבא מוניו היה חבר בתנועת "החלוץ הצעיר" עוד בעיר סטרי,ונמנה על חברי ההנהגה הפעילה של סניף החלוץ.

בסניף זה התכנסו מדי ערב צעירים יהודים רבים,ולמדו בערבים אלה את השפה העברית ואת ההיסטוריה היהודית.
בדרך זו הנוער רחש ידיעות בתחום החינוך הלאומי והתרבותי של היהדות הציונית.
נוער זה שאף לגאולה ולחיי עבודה בארץ ישראל ורובו הגדול עלה לישראל החל מ1922.
אביו של מוניו היה ישראל, הוא היה חייל בצבא האוסטרי.
אמו,רוזה,הייתה בתו של מיכלה שיינפלד שהיה נכדו של אריה לב שהיה נכדו של רבי אלימלך ומכאן הייחוס המשפחתי.
רוב המשפחה נספתה בשואה,ומתוך כל המשפחה שרדו רק 3 אחים בינהם מוניו,הוא שרד הודות לכך שהיה כאמור חלוץ ציוני בעוד החלק הדתי במשפחה חיכה בגולה למשיח ונספה בשואה.
סבא מוניו היה ציוני,עלה לישראל בשנת 1936 כחלוץ ושמר על אתרים שונים באזור חיפה ובנוסף לכך עבד בעבודות פיזיות רבות.
בשנת 1937 חזר לפולין לאהובתו לולה,שם התחתנו ועלו בצוותא לארץ למרות התנגדות משפחתה הודות לכך אף היא ניצלה מהנאצים,עם העלייה לישראל התיישבו בחיפה,הקימו משפחה,ונלדו להם 2 ילדים שלמה(סבי)ב1938 ואילנה בשנת 1940.


אמו של סבא,היא לולה(לאה) שנולדה בשנת 1910 בסטריי שבפולין למשפחת וייץ.
לולה הייתה בת למשפחה בת 5 אחים, 4 אחיות ואח אחד.
רק לולה ואחיה זלמן שרדו את השואה מכל המשפחה.
היא נחשבה לתמידה מבריקה וחכמה ונקראה "פרלה"-פנינת הצדפה.
אביה יעקב וייץ היה סוחר תבואה מכובד בעל אסם גדול והיא התגאתה בחוכמתו הרבה. כאשר היו שוטפנות או סופות במקומות שונים בעולם הוא היה מקבל החלטות למכור או לקנות תבואה בהיקפים גדולים וכך נערך לעתיד.
לולה כנערה עזרה לאביה במסחר ותבואה אך ליבה משך אותה לאומנות.
לולה,הייתה נערה שאפתנית ודעתנית ועמדה על רצנה ללמוד אומנות וציור וזו בניגוד לדעת ההורים שהיו מבית דתי.
היא למדה 3 שנים באקדמיה לציור שבפולין ואף התפרנסה ממכירת ציורים וכריות קטיפה מצוירות.
אחד מהציורים היפים האלה הוא פרח פעמונית סגול שצויר בצבעי שמן על קטיפה שחורה והלן צילומו:


הכישרון ואהבת האומנות והציור עובר במשפחתנו מדור לדור ואף סבא שלמה חובב ציור ואף אמי,שירלי ואחותי רומי מציירות ואוהבות עד מאד אומנות.

לזכר קהילת סטרי

סטרי
מונצחת בבית עלמין קרית שאול
מיקום: מחוז סטאניסלבוב, פולין
אוכלוסייה יהודית לפני השואה: כ-11,000 בני-אדם

קודם כל אציג את הקשר שלי לסטרי.. הוריו של סבא שלמה נולדו וגדלו בסטרי שבפולין וכך גם הדורות לפניהם.

הנה מידע על יהדות סטרי ומה שעברו בשואה:

ראשוני היהודים הגיעו לסטרי בסוף המאה ה-16, אך רק כמאה שנים מאוחר יותר, בסוף המאה ה-17, ניתן ליהודים אישור רשמי להתגורר בעיירה.
בית-הכנסת של הקהילה היהודית הוקם בשנת 1689, הקהילה היהודית גדלה, והיהודים החלו לקחת חלק פעיל מאוד בחיי המסחר באזור.

השינוי המשמעותי בחייהם של יהודי סטרי התרחש בסוף המאה ה-18, תחילת המאה ה-19. בתחילת המאה ה-19 עדיין היו רובם עניים מרודים שהתפרנסו ממסחר וממלאכות שונות. אך לקראת סוף המאה כבר היו בעיירה רופאים ועורכי-דין יהודים, כמו גם בעלי מפעלים יהודים וגם סוחרים שהצליחו להשלים פרנסה נאה בזכות שיפור מסילות הרכבת באזור והתפתחות המסחר.
בשנת 1874 נבחר לראש עיריית סטרי ד"ר דוד פרוכטמן, יהודי ליברל שנמנה על תומכי התנועה הלאומית הפולנית. פרוכטמן גם נבחר כנציג האזור לסנאט של גליציה, משרה שהחזיק בה עד לשנת 1909.


בתום מלחמת העולם הראשונה פרצה מלחמה בין פולין ואוקראינה לגבי השטחים של מזרח גאליציה, כולל סטרי. יהודי העיירה הכריזו על ניטראליות, וסייעו בהיבט הכלכלי לפקידים פולנים שפוטרו מעבודתם. לאחר שהעיירה חזרה להיות תחת שלטון פולני, זכו יהודי העיירה ליחסים טובים עם השלטונות, כתוצאה של הסיוע הכלכלי אותו הגישו לפקידים המפוטרים. הפעילות החינוכית בקרב הקהילה היהודית בסטרי הגיעה לשיאה בשנות העשרים והשלושים, נפתחו בתי-ספר רבים וכמעט כל תנועות הנוער היהודיות, החל מהחרדיות ועד לציוניות, פעלו בעיירה. הוקמה בסטרי ספרייה יהודית שהופעלה על-ידי "פועלי ציון".

חברי החלוץ קהילת סטרי 1932

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכבשה סטרי על-ידי הצבא הגרמני, אך כיבוש זה החזיק מעמד פחות משבוע, ובתחילת אוקטובר, לאחר שהושלמו תיקוני הגבולות בין גרמניה וברה"מ, נכנס לעיירה הצבא הרוסי. במהלך הכיבוש הסובייטי התרבו מעצרים של פעילים פוליטיים יהודים ונוצרים, בעיקר פעילי "הבונד" הסוציאליסטים. השלטונות הלאימו מפעלים שהיו בבעלות יהודית ופירקו את רשת החינוך היהודית.


הגרמנים כבשו את סטרי בשנית ב-2 ביולי, 1941. בקיץ של 1941 נשלחו מאות למחנות עבודת כפייה בפולין. בדצמבר של אותה השנה הוקם "רובע יהודי" אליו נדחסו, בתנאי תברואה קשים ותנאי דיור עוד יותר קשים, כל היהודים בעיירה, יחד עם עוד אלפי פליטים מעיירות סמוכות. האקציות החלו במאי 1942, אז נרצחו כמה מאות יהודים ברחובות העיר, וכמה מאות אחרים נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ.


בספטמבר 1942 התרחשה האקציה השנייה, שהשתתפו בה גם בני-נוער אוקראינים מהאזור. במסגרת האקציה נרצחו יהודים בשטח העיירה, וכ-5,000 נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ.

כפי שציינתי משפחות הורי סבי הן מצד סבתא לולה והן מצד סבא מניו שחיו בסטרי נספו רובם הגדול בשואה.
ברשות המשפחה נמצא ספר סטרי המרכז את תולדות הקהילה היהודית ואת שמות הנספים בשואה שנמנו מיהודי סטרי.
בספר זה מצאתי את שמות בני משפחתי ולהן תצלום:

בגוון אישי...

בהמהלך כתיבת העבודה,חודש מרץ 2009 קיבלתי טלפון לא צפוי מאדם שלא הכרתי בשם ישראל פיקהולץ.
ישראל הציג את עצמו כגנאלוג-אדם שעיסוקו חקירת דורות.

ישראל סיפר כי מזה 10 שנים הוא עורך מחקר על משפחתו,היא משפחת פיקהולץ וכי בעץ המשפחה קיים קשר נישאוים עם משפחת הובל וכי פיגה פיקהולץ התחתנה עם אדם בשם משה הובל.

הם הסבא והסבתא של מנחם הובל,הוא סבא רבא שלי.

בשיחתנו ישראל היה מאד נרגש וסיפר כי הודות לעבודת השורשים באינרנט הגיע לעץ המשפחה של משפחת הובל שלא ידע עליו עד כה.

ישראל העביר לי חומר רב כולל תעודת הלידה של ישראל לייב הובל,הוא אביו של מנחם הובל וחומרים נוספים.
סיכמנו כי ניפגש בקרוב ונשלים פערי מידע אחד מהשני.

להלן האי-מייל הראשון שקיבלתי ממר פיקהולץ לעיונכם:

לדור ומשפחתו, שלום.

שמחתי מאד לשיחתנו היום. אני שולח לכם קישורים ונספחים שונים מנות-מנות. אני כאמור יליד ארה"ב אבל שלשים וחמש שנה בארץ, לכן אין לי בעיה בעברית. אבל לתכנת הדאר שלי יש בעיה בעברית, לכן אשמח אם דברים חשובים תכתוב לי ב-Word (בעברית) ושלח כנספח, במקום לכתוב עברית הישר ב-gmail. אני לא מדבר על ענינים קטנים וקצרים, אלא על נושאים שיהיה לי ענין לתייק – לדוגמת עץ צאצאי סבא-מוני והדוד דודו.

כאן אני שולח את רשום הלידה של ישראל לייב הובל, אביו של סבא מוניו. הדבר תולם מתוך ספר רשומים בוורשא ובא בשני חלקים שיש לחברם זה לצד זה. יש כמה רשומים בכל דף, ובמקרה זה אנחנו מדברים על הראשון.

לאחר שתקבל את הדפים, דבר אתי בטלפון ואתן לך הסברים בעל פה. הטלפון שלי כאמור 02-9931713 (זה בירושלים) ואני קצת נכנס ויוצא. בעקרון אפשר גם בערב וגם במשך היום. אבל לא בשבתות.

שים לב. התעודות שאני שולח מן העיירה רוזדול, שהיא מעט צפונה מסטרי. כדאי שתזהה את שתיהן במפה ואם אתה מתקשה, דבר אתי.

האתר של כל משפחות פיקהולץ (האמא של ישראל-לייב) מופיע ב-http://www.pikholz.org/Pikdex.html ופירוט של משפחתכם מופיע ב-http://www.pikholz.org/Families/IZY.htm. בתוך המערכת שלי, משפחתכם מכונה 1IF.

לפייגע מינקה – אמו של ישראל לייב – היו ארבעה אחים שלהם צאצאים החיים היום (ואני בקשר עם חלק מהם), עוד אחות שנהרגה בשואה, שלשה אחים שמתו בצעירותם ואחות אחת שאין לי עליה מלבד לידתה. אני לא רושם באתר פרטים על אנשים חיים, זאת מטעמי פרטיות, אבל אם תסתכל למטה יש קישורים לצלומים של קברי המשפחה ככל שיש לי. אשמח להוסיף את של סבא מוניו ואשתי ושל הדוד דודו ואשתו. מה שכן, יש לי מדור מיוחד באתר עם פרטים על אנשים חיים (שמות ותאריכים), אבל כדי שתכנס, אצטרך לארגן לך סיסמא.

זה מספיק לעת עתה.

ישראל פיקהולץ




זאת תעדות הלידה של ישראל לייב הובל סבא של סבא רבא מוניו משנת 1882!!! ששלח לי מר ישראל פיקהולץ.
(ברשותי עותק ברור יותר...)